בלוג

#קצת_ארוך_אך_מסכם_במדוייק_את_החוויה_שעוברים_באומן…..

קומי צאי אחותי! מאת הרבנית ימימה מזרחי.
מהמסע הזה, תצאי אישה אחרת.
זו שנסעה, כבר לא תהיה זו שחוזרת .
מטולטלת ביבשה, מעל לים ובאוויר,
ביום ובלילה, בזמן לא ממש סביר
עוזבת בית, משפחה ומקום עבודה
נוסעת לצדיק- ואת בכלל לא חסידה!
ובוודאי במהלך המסע תשאלי את עצמך, מעט כועסת,
מה אני בכלל פה מחפשת?!
למה לא לונדון, פריז או וינה?
למה , למען ה’, אין דולרים אלא “גריבנה”?
למה בכלל לנסוע עד אוקראינה.???
מה, הצדיק לא ישמע אותי בשיחת גוביינא?
והבעל שם טוב מסביר שבמילים “לך לך”,
אומר ה’ לאברהם:” סע רחוק, אל… עצמך!”
כך, כשקנית כרטיס וארזת את מיטלטלייך,
לא הבנת שבעצם את נוסעת… אלייך!
זה לא טרק בתאילנד, גם לא מסע בגואה,
זה מסע שבסופו, סוף סוף תוכלי לנגוע
באישה העייפה הזו, הכל כך מטולטלת,
זו שכה חיפשת, האישה שמתפללת.
כמה התגעגעת אליה,
אל זו שיכולה לעמוד כך מולו, כפיה פרושות בתפילה.
זו שיכולה לדמוע וללחוש בקול מורתח:
“אולי, סוף סוף, בבקשה ה’, שפתי תפתח!
אני בת המלך שלך, שנזרקה אל ה”לא טוב”,
האם אני עדיין ראויה לאהוב?
נכון, חיה בהר זהב ומבצר מרגליות,
אז למה אני חשה שאין לי היכן להיות?
מוקפת חומות, חסרת שמחה,
מן בת של מלך שהתחלפה לה בשפחה…”
ואז, ימצא אותך הגעגוע, יעטוף ברחמים,
ותטבלי פתאום בנהר מטהר מכל הכתמים.
וייצא ממך צחוק שכבר שכחת שהוא קיים,
ותמצאי עצמך יוצאת במחול, כמו מרים.
ותחבקי אישה שעד אתמול כלל לא הכרת,
ותשילי ממך עצבות שאליה חשבת שכבר התמכרת…
והכי חשוב, במסע הארוך אליו יצאת לבדך,
לא תוכלי שלא להניח ראש על זו שלצידך
ותתגברי פתאום על החשד, הזרות והשוני,
מפני שאם הוזמנתן יחד לצדיק,
אז היא, ממש כמוני!
וכשתבכי על זיווגך, על כאב או בעיה,
תשפכי פתאום נפשך עליה, כשתשמעי את בכיה,
ובלילה תקשקשו בחדר, ותאכלו נישנושים,
ותגלו את הפלא הזה ששמו “אחוות נשים”…
ופתאום הרווקות, הפרנסה וצער גידול הבנים,
יראו לך נסבלים ואפילו קטנים
כי העולם, על אף שהוא גשר צר מאד,
מפחיד פחות כשאפשר זו אחרי זו לצעוד
וכשתראי אותה מועדת- תתמכי, וכשתפלי את, עליה תסמכי
והצדיק יאמר לכן : “סימכו על כוחי!”
אז ייפתח לך פתאום ים של רחמים
ותקבלי כח של חיות נוהמות ביער לילות שלמים
וכשיאבד לך שמך, ולא תביני לשם מה,
ילמד אותך הבעש”ט פשוט להתפלל “לשמה”,
וכשתרגישי אבודה בים ועצובה,
ילחש לך ר’ לוי יצחק:”את כל כך טובה!”
וכשתיזרקי אל ה”לא טוב ” המקולל,
ילחש לך ר’ נחמן:”אין ייאוש בעולם כלל!”
ותשובי הביתה, תשושה ושמחה,
ותביטי במשפחתך, צוחקת ובוכה,
ונזרח כולנו, ויתלחשו מאחורי גבינו:
“הנה עוד מוארת שהשתגעה אצל רבינו”!
הם יבינו מה עבר עלייך?
לא בטוח, אולי.
ואם ישאלו תאמרי להם:”פשוט הגעתי הביתה, אליי”…